חתונה עם אזרח זר: מסלולי הסדרת מעמד והליך מדורג

חתונה עם אזרח זר היא לפני הכול סיפור אהבה. אבל מיד אחרי החופה, ולפעמים עוד לפניה, מגיעה השאלה המעשית: איך בן או בת הזוג יוכלו לחיות איתכם בישראל? במאמר הזה אני מסביר בפשטות את המסלולים הרשמיים, לפי דף השירות של רשות האוכלוסין וההגירה ולפי הנוהל שלה.

אני רב ועורך דין. זה מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. בתחום הזה, ליווי של עורך דין שמתמחה בהגירה יכול לעשות הבדל גדול.

שני מסלולים: נישואים או חיים משותפים

לפי רשות האוכלוסין וההגירה, ישראלים, אזרחים או תושבי קבע, שנמצאים בקשר זוגי עם אזרח של מדינה זרה, יכולים להגיש בקשה להסדרת מעמד בישראל עבור בן או בת הזוג. בדף השירות יש שתי אפשרויות: בקשה בעקבות נישואין, או בקשה בעקבות חיים משותפים. הבקשה מוגשת באופן מקוון, על ידי הישראלים או על ידי עורך דין שמייצג אותם, אחרי הזדהות באתר. מי שלא יכול להגיש באופן מקוון יכול לפנות ללשכת הרשות הקרובה. מקור: gov.il: הסדרת מעמד לבן זוג זר.

למסלול החיים המשותפים יש נוהל משלו, נוהל 5.2.0009, ושמו כולל במפורש "לרבות בני אותו מין". לפי נוהל 5.2.0008, זוג שנמצא בהליך של חיים משותפים ומתחתן במהלכו יכול לבקש להעביר את ההליך למסלול של בני זוג נשואים.

האם החופה שלי מספיקה?

חשוב לי להיות ברור כאן. חופה שאני עורך היא טקס יהודי אמיתי, אבל היא לא נרשמת במשרד הפנים ולא נותנת תעודת נישואין ממלכתית. ברשימת המסמכים של מסלול הנישואים מופיעה תעודת נישואין. לכן, אם אתם רוצים ללכת במסלול הזה, החופה לבדה לא תספק את התעודה, ואפשר לשלב אותה עם נישואים אזרחיים. האפשרות השנייה היא מסלול החיים המשותפים. את המסלולים האזרחיים, כולל נישואים בחו"ל, אני מפרט בעמוד נישואים אזרחיים בחו"ל. ועל רישום הנישואים אחרי שחוזרים ארצה כתבתי במאמר רישום נישואים אזרחיים במשרד הפנים.

מה זה הליך מדורג?

נוהל 5.2.0008 של רשות האוכלוסין עוסק בבן זוג זר שנשוי לאזרח ישראלי. הנוהל מדגיש ש"המוזמן אינו זכאי אוטומטית לאזרחות ישראלית מכוח נישואיו לישראלי", אלא בכפוף להוראות הנוהל. לפי הנוהל, בגדול, השלבים הם:

• בדיקת הבקשה: במהלכה בן הזוג הזר יכול לקבל רישיון שהייה ועבודה מסוג ב/1 לתקופה של עד חצי שנה, שלא נספרת בתוך ההליך המדורג.
• תחילת ההליך המדורג: אם הבקשה מאושרת, רישיון לישיבת ארעי מסוג א/5 לשנה.
• הארכות: בכפוף לעמידה בתנאים, הרישיון מוארך מדי שנתיים, עד 4 שנים במצטבר.
• סיום: בסוף התקופה, ובכפוף לכל התנאים שבחוק ובנוהל, אפשר לאשר התאזרחות.

לפי הנוהל, בכל שלב אפשר לזמן את בני הזוג לראיון, לבקש מסמכים נוספים ולבצע בדיקות. לתושבי האזור יש הוראות משלהם. מקור: נוהל 5.2.0008 של רשות האוכלוסין (PDF).

אילו מסמכים מבקשים?

ברשימה שבנוהל מופיעים, בין השאר:

• טפסי הבקשה ותמונות פספורט עדכניות של שני בני הזוג.
• תעודת זהות של בן הזוג הישראלי, כולל הספח.
• דרכון זר בתוקף לשנתיים לפחות.
• תעודת לידה, ותעודה ציבורית על המצב האישי של בן הזוג הזר שהונפקה בחצי השנה האחרונה, מאומתות כדין ומתורגמות.
• תעודת הנישואין.
• תעודת יושר.
• מכתב הסבר חתום על ידי שניכם על הקשר, ההיכרות והחיים המשותפים.
• הוכחות לכנות הקשר ולמרכז חיים משותף לפחות מהשנה האחרונה.

על אימות המסמכים בחותמת אפוסטיל כתבתי במאמר אפוסטיל לתעודת נישואין.

ואם רוצים להתחתן בחו"ל לפני שמגישים?

הנוהל מתייחס גם למצב הזה. אם בן הזוג הזר שוהה בישראל כחוק, ואתם רוצים לצאת לחו"ל כדי להתחתן לפני שהגשתם בקשה, הישראלי יכול לבקש עבורו אשרת כניסה חוזרת. לפי הנוהל, אחרי בחינה ראשונית של כנות הקשר אפשר לקבל רישיון ב/2 לשלושה חודשים ואשרת כניסה חוזרת. אחרי שחוזרים ארצה כנשואים, מגישים בקשה מקוונת וממשיכים בתהליך.

והטקס עצמו, כשבן הזוג לא מדבר עברית?

זה החלק שאני הכי אוהב. אני מדבר עברית ואנגלית ברמת שפת אם, ואני מנהל את הטקס בעברית ובאנגלית בלבד. את הברכות המסורתיות אני אומר בעברית. הנדרים שלכם, ודברים של בני משפחה או אורחים, יכולים להיות ברוסית, בצרפתית, בספרדית או בכל שפה אחרת. כך גם המשפחה שהגיעה מרחוק מבינה ומרגישה חלק. אם בן הזוג אינו יהודי, קראו גם את המאמר חתונה עם בן זוג לא יהודי. ועל המצב המשפטי בישראל באופן כללי אני כותב בעמוד המעמד המשפטי של נישואים בישראל. על מגבלות הנישואים שחלות על אזרחי ישראל עצמם ראו פסולי חיתון.

מידע כללי, לא ייעוץ משפטי. הנהלים מתעדכנים, ובמקרה של סתירה הוראות הדין גוברות. לפני שמגישים, כדאי להתייעץ עם עורך דין.

בואו נכיר

אם אתם זוג משתי מדינות ורוצים חופה ששתי המשפחות יבינו וירגישו, אשמח לשמוע מכם ולתאם שיחת היכרות.